יום חמישי, 8 בנובמבר 2012

חמישים גוונים של כחול

לא. הבלוג הזה לא הולך להיות אירוטי ובטח שלא יפרט על התנסויות מתחום הסאדו-מאזו. נא להירגע. הכותרת של הבלוג הנוכחי מוקדשת לטראק הראשון שלנו שערך יותר מיום!! טראק של יומיים! כן, אנחנו מטורפים על כל הראש, אנחנו יודעים... כך או כך בהחלט טראק יפה ממש עם הרבה גוונים כחולים של מיי הים הטזמני. גילינו שלתכנן פה טראק של יותר מיום לוקח לא פחות זמן מהטראק עצמו. זה כמו לבנות מערכת שעות לסימסטר באוניברסיטה- אלפי קומבינציות ואפשרויות ובסוף כמובן שמה שאתה באמת רוצה לא מסתדר. אז אנחנו התפשרנו על יומיים. חצי היום הראשון בקייאקים והשאר ברגל. בלילה ישנים על ספינה שעוגנת 100 מטר מהחוף. נחמד בסך הכל, חוץ מהבחילה אחרי ארוחת הערב. מה אתם יודעים, גם ספינה עוגנת עולה ויורדת נונסטופ. אבל הכי אהבתי את העיצוב הארכיטקטוני של המקלחת והשירותים על הסיפון. חדרון בגודל של אסלה שכולל גם ראש מקלחת על הקיר. למעשה בשביל להתקלח אתה פחות או יותר עומד בתוך האסלה (שזה אחלה אם בא לך לשטוף טוב את הרגליים, כי אז אתה פשוט מוריד את המים). חוויה מעניינת.
טראק נוסף שעשינו בצפון האי הדרומי נקרא קווין שרלוט (המלכה שרלוט). הטראק נמצא באיזור מייצרי מאלבורו- מאלבורו סאונד. לצערנו אנחנו קיבלנו סאונד אחר לגמרי מכיוון בלתי צפוי. בשביל להגיע לנקודת ההתחלה של הטראק, חייבים לקחת taxi boat. מה מסתבר? לא רק אנשים מורשים לעלות על הסירה. גם כלבים! עכשיו קחו לעצמכם שתי דקות לדמיין את הפרצוף של הכלב על סירת המנוע שטסה במהירות 50 קשר ומקפצת לה בין הגלים. הכלב היה בלחץ היסטרי, לא שלט בעצמו והתחיל להראות למלכה שרלוט ולאדון מאלבורו מאיפה יוצא הסאונד. אני לא יודע אם יצא לכם לעמוד ליד כלב שמפליץ מרוב פחד, אבל תהיו בטוחים שזה כנראה הדבר האחרון אתם רוצים לעשות. אקסטרים הארד-קור, לא לבעלי לב חלש. מזל שעל הסירה תמיד יש שקיות הקאה לכל מקרה שלא יהיה... מזעזע. אגב הטראק עצמו היה אחלה (אחרי שחזרנו לנשימה סדירה).
חוץ משני הטראקים הנ״ל, הספקנו גם לנסוע לגולדן ביי לראות כלבי ים מקרוב והיום קצת הדרמנו ועצרנו בדרך במה שנקרא פנקייק רוקס- סלעים בצורת פנקייקים אחד על השני (לבעלי דמיון מפותח בלבד).
אז אנחנו כבר שבוע באי הדרומי, לא נפלו לנו ריסים או כוכבים ובכל זאת משאלתינו התגשמה. (לפחות בנתיים), נראה שהאי הדרומי בהחלט מוצלח יותר מהצפוני. או שפשוט אנחנו נהנים כאן הרבה יותר... כבר ביום השני פה מצאנו את עצמנו מתקרבים לשלמות:
טראק > ארוחה טובה בהוסטל > ג׳קוזי חם (בחצר ההוסטל) + בקבוק יין > קינוח בצורת גלידה עם קראמבל תפוחים (ישר מהתנור שאופים בהוסטל כל יום) > מקלחת > לישון. מדהים.
טוב, במעבר חד לפני סיום, נעבור לנושא שמציק לכם. שלא תגידו שאני מתעלם מדעת הקהל (יעני מכם), קיבלתי את כל הבקשות (ואכן היו לא מעט) לתת לאיילה לכתוב קצת בבלוג. בואו נגיד שלא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין את הרמז שמיציתם אותי ואת החפירות שלי. אני מבין שבא לכם פעם אחת לקבל עידכון קצר, קולע ולעניין בנוגע לטיול שלנו. לצערי (או לייתר דיוק- לצערכם), איילה החליטה לשמור על זכות השתיקה. הפצרתי בה הלוך והפצור לבחור בזכות הכתיבה, אך כל מאמצי כשלו ועלו בתוהו (יעני לא הצלחתי). ניסיתי לשכנע אותה, אבל אני מחזיר את הכדור אליכם. (אני במקומכם הייתי עובר לאיומים...).

ונסיים בחצי קילו של צלעות ספייר ריבס על האש (שעשיתי לעצמי אתמול) יחד עם חציל קלוי במיונז ושום. בצד (כמובן) כוס יין אדום. בוודאות הארוחה הכי טובה שהיתה לי בניו זילנד ואחת הארוחות הטובות בכלל (אם לא ה-). ללקק ת׳עצמות.
יאללה, נגבו את הריר ונשתמע בפעם הבאה.
דורון

נ.ב.- לאדם האחיין החמוד שלי יש יומולדת היום- מזל טוב אדם!

אין תגובות:

פרסום תגובה